איפה נכנסת המיני ראמפ בכל הסיפור הזה? | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (26/07/2006)

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

תודה ענקית למגזין אדרנלין שנתנו אישור לפרסם את הכתבה.

בתור התחלה בואו נגדיר מה זה בעצם מיני ראמפ ובכלל מאיפה הגיעו כל הרמפות.
הכל התחיל כשהסקייטרים נכנסו לבריכות הריקות שהיו מפוזרות בכל קליפורניה כשבעלי הבריכות לא הורשו למלא אותם במים בגלל בצורת איומה שהייתה בכל המדינה.

בארה”ב לעומת ישראל הבריכות נבנות בצורה מעוגלת כמו שאתם בטח יודעים וזה נתן חיבור מצוין בין הגלישה והסקייטבורד (הסקייטרים הראשונים היו גולשים כמובן).

עם הזמן גדל מספר הסקייטרים בצורה חדה והתחילו להיפתח סקיטפארקים כשבהם נבנו רמפות שמנסות לחקות את הבריכות. בסקייטפארקים שהיו עשויים מבטון בנו באמת בריכות אמיתיות (לדוגמא הפול בסקייטפארק גלית).

בניית פארק מבטון עולה המון כסף והיא אפשרית רק למי שיודע להתעסק עם בטון. לכן הרבה אנשים בנו רמפות מעץ. הבעיה הייתה שלבנות בריכה מעץ זה לא קל בכלל לכן בנו מה שאתם מכירים כיום כרמפות חצי-צינור. בנו וורטים, קוארטרים וכד’.

אודי חסון על מיני ביתית בחצר ברמת השרון
(צילום: שי גיטרמן)

מה זה מיני ראמפ?

רמפות הוורט היו בגובה עצום, 4-5 מטר, כשהמאפיין אותם הוא חלק אנכי/וורטיקלי (מכאן השם – וורט) של לפחות חצי מטר, מה שאומר שלסקייטר מתחיל עדיף לקפוץ מבניין של 2 קומות מאשר לרדת בדרופ את הרמפה.

לכן לסקייטרים המתחילים בנו רמפות קטנות יותר – המיני וורט שהיא כמו הוורט אבל יותר נמוכה (2-2.5 מטר) והמיני-ראמפ (1.2 – 1.8 מטר) . ההבדל המהותי בין המיני ראמפ לוורט הוא לא רק בגבוה, במיני ראמפ אין שום חלק אנכי, השיפוע של הרמפה לא נגמר ב90 מעלות מה שמקל על ביצוע תרגילים.

בגלל שעל מיני ראמפ הרבה יותר קל לעשות תרגילים מסובכים, וכיף לנסוע עליה ככה ברגוע בלי לפחד מהתרסקויות כואבות, אפשר לראות מיני-ראמפ כמעט בכל סקייטפארק בעולם, בהרבה חצרות של סקייטרים ובכל מני מקומות מוזרים שסקייטרים בנו אחת כדי שיהיה להם איפה לנסוע שלא בא להם סטריט.

המיני ראמפ בספורטק (הפארק לא קיים יותר)

מיני ראמפ כהיום

היום, אין ממש תחרויות של מיני-ראמפ, אנשים כמעט ולא באים לסקייטפארק רק כדי לנסוע על המיני ראמפ (למרות שיש כאלה) והיא הפכה להיות מעין אלמנט לכיף בלבד, ככה בשביל להתחמם לפני הסשן או לסיים את הסשן ברגוע.

“הבעייה” של היום (אני קורא לזה בעייה) היא שיש הרבה ילדים שנוסעים על סקייט כבר כמה שנים אבל לא יודעים לנסוע על מיני בכלל, כי רוב המשיכה היא לכיוון הסטריט.

במגזינים ובסרטים רואים רק סטריט וזה מה שכולם לומדים להכיר. עצה קטנה יש לי אליכם בתור אחד שגם לא ממש יודע לנסוע מיני וממש מצער על זה עכשיו – תלמדו – עכשיו זה אולי לא ממש מושך אתכם, אבל עוד כמה שנים אם עדיין תמשיכו לנסוע , אתם תלמדו להעריך את זה, ועוד כמה שנים אחרי זה כשתהיו ממש זקנים כמוני, תבינו שאוטוטו זו תהיה האופציה העיקרית שלכם אם לא בא לכם לגמור את היום אצל האורתופד.

בקרוב יוצא סרט חדש רק של Daewon Song ו Chris Haslam שבו יש בעיקר נסיעת מיני והוא ממחיש בדיוק את כל מה שהמיני-ראמפ מייצג היום, כיף, זרימה, כיף, מקוריות, להשתמש בכל מני אביזרים ביזאריים כדי לגוון את הנסיעה, לעשות תרגילי סטריט מסובכים על המיני.

עריכת המערכת: הסרט יצא, יאללה תראו:

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

האם הביקורת עזרה לך?

לדירוג לחץ על הכוכב

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר מדרגים 0

בינתיים אין מדרגים, בואו להיות הראשונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *