המלך של גולדה יואב נגלר

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (02/04/2003)

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

תודה ענקית למגזין אדרנלין שנתנו אישור לפרסם את הכתבה.

יהיו כאלו שירימו גבה ויגידו "למה נגלר?". אז אחרי שתראו קצת תמונות של מה שהוא מסוגל לעשות, אני מאמין שהגבה תרד ואולי בכלל תתחילו להוריד גבות.

חשבנו עם מי לערוך את הראיון. הרבה שמות עלו לנו בראש, אבל החלטנו לראיין את יואב נגלר. יהיו כאלו שירימו גבה ויגידו "למה נגלר?".

אז אחרי שתראו קצת תמונות של מה שהוא מסוגל לעשות, אני מאמין שהגבה תרד ואולי בכלל תתחילו להוריד גבות.

נגלר הוא אחד מהסקייטרים הטובים שראיתי לאחרונה: יש לו סטייל חלק, תרגילים מעולים, ומעל לכל – אהבה אמיתית לספורט.

נגלר מוכיח כל פעם שהוא בא לעבוד ולא לקשקש. הוא מבצע תרגילים ישנים ולומד חדשים במהירות, הוא שולט בקרבים של גולדה, במדרגות ובפלאט, ומביא ראנים שיכניסו אתכם לשוק.

אין ספק שנגלר הוא מלך, או כפי שאנחנו קוראים לו "המלך של גולדה", מקום הנסיעה האהוב עליו, שם תוכלו למצוא אותו ואת הבלורית שלו מביאים אותה בסטייל.
(ליאור צלרינג)

אז קודם כל, נתחיל עם התחקור הרגיל:  מי אתה ומה אתה?
טוב, אז קוראים לי יואב נגלר (לא הרבה יודעים שקוראים לי יואב),
אני בן 18, גר בתל-אביב, ונוסע 4.5 שנים בערך.

תגיד, אתה הולך להסתפר מתישהו?
בינתיים לא, אבל יכול להיות שהצבא יכריח אותי (אם אני אתגייס). וגם אם אני ארצה להסתפר – זה יבוא ספונטני.

כשאני חושב עליך אני חושב גולדה. מהתחלה אימצת את גולדה בתור הספוט הביתי שלך? הרי אתה גר ברמת אביב, למה לא מרכז שוסטר?
חצי שנה ראשונה נסעתי לבד בשוסטר, ממש שממה (לא היו סקייטרים באותה תקופה), עד שגיא לביוש, סקייטר וותיק, התחיל לנסוע איתי. שמעתי שמועות על מקום בשם גולדה ואיכשהו הגעתי לשם פעם בשבוע. במשך הזמן התחלתי להגיע יותר, והיו תקופות שהגעתי ממש כל יום ישר אחרי בית ספר. ולעומת זאת, היו תקופות שלא הגעתי בכלל (הייתה תקופה שהיו כמה חבר'ה שגנבו סקייטבורדים כל הזמן, ואז גולדה הייתה יחסית ריקה). אבל מה לעשות, גולדה זה מקום מעולה!

לדעתך הסשנים בגולדה השתנו בשנים האחרונות מבחינת האווירה והיחס של הסקייטרים?
קשה לי להגיד אם כן או לא. אני עכשיו בתקופה שבה אני הכי נהנה מסקייטבורד, וכשאני מגיע לסשן אני לא מסתכל ימינה ולא שמאלה, פשוט נוסע בשביל הכיף. מצידי שיהיו שם מיליון סקייטרים, אף סקייטר, אנשים מעצבנים או בנות ערומות רוקדות על הקרבים, אני נוסע!

איפה עוד אתה אוהב לנסוע, חוץ מגולדה
היו תקופות שאהבתי לחזור לשוסטר מפני ששם למדתי לנסוע, וכמובן שאני נוסע בספוטים שונים כשבא לי לעשות איזה לדג' או מדרגות ספציפיות (כמו הארבע רווח ארבע ברמת-גן), אבל רוב הזמן אני בגולדה כי זה מקום שאפשר להישאר שם כל היום בכיף, ואם רוצים, יש גם ספוטים קטנים מסביב.

עדכון 2021 – פודקאסט פלאזה – פרק 29 – יואב נגלר

יואב נגלר היה דמות מעוד מרכזית בסקייטבורד הישראלי הוא נשאב לתוך עולם הסקייטבורד יותר ויותר העביר מלא שעות בגולדה התפתח עם הסצנה, קיבל ספונסרים וציוד באלפי עשרות שקלים, עבר מלא פציעות חלקן מלחיצות וחלקן מגניבות אבל התמכר יותר מדי כדי להפסיק ועד היום, שהוא כבר איש משפחה, עדיין אפשר למצוא אותו מקפיץ סקייטבורד בגולדה.

סיפורים ודיון מעניין סביב הסקייטבורד והתעשייה בארץ מאז ועד היום וגם דעתו בעניין. כנסו ותשמעו מה יש לנגלר לספר.

אורח: יואב נגלר @naglerisimo https://www.instagram.com/naglerisimo

מנחה: מישה קרקר @mishakreker https://www.instagram.com/mishakreker :

אינסטאגרם @PODCASTPLAZA https://www.instagram.com/podcastplaza/

קרדיט: מישה קרקר

מי מספנסר אותך היום?
היום אושרי (Street Machine) עוזר לי עם ציוד ודרכו אני גם מספונסר על-ידי נעלי VANS.וזהו בינתיים, אבל מקווה לטוב.

עם מי אתה נוסע בדרך-כלל?
החבר'ה הקבועים שלי הם ערן בידרמן, עומר מרמת השרון ועוד כמה חבר'ה, או בעצם – כל מי שמגיע לגולדה.

מה התרגיל האהוב עליך?
זה משתנה כל הזמן, אבל "נולי היל פליפ" נשאר במקום טוב למעלה כל הזמן.

סקייט יואב נגלר

Nollie HellFlip מתשע מדרגות בפרדסיה
(צילום: שי גיטרמן)

אתה באמת עושה הרבה "נולי" בזמן האחרון – "נולי לקיי-גרינד", "נולי לנוס סלייד", "נולי לטייל סלייד". זה הקטע שלך?
לא, דווקא לא, סתם בזמן האחרון זו תקופה של "נולי", אבל אצלי כל תרגיל שאני לומד, אני חייב ללמוד אותו מהבסיס ולשלוט בכל הצורות שלו. כלומר, אני מתחיל תרגיל ורק אחר כך עובר ל"נולי", "סוויטצ'" ו"פייקי". אני לא אוהב לפספס שלב בדרך, מפני שזה מוריד לדעתי מערך התרגיל – חייבים לשלוט בו עד הסוף. למרות שבפייקי יש לי קצת בעיות ואני מנסה לעבוד על זה.

מה התרגיל האחרון שלמדת, ואיזה היית רוצה ללמוד?
זה אולי מצחיק, אבל התרגיל האחרון שלמדתי זה: איך ליפול. עד לא מזמן כל נפילה הייתה מערבולת, הייתי נופל כמו איזה אידיוט. אבל לאחרונה למדתי איך לבלום את עצמי קצת בנפילה ולא להתקפל כמו בובת גומי מכל שטות. וחוץ מזה הצלחתי "הוריקן" בגולדה.
הייתי מת ללמוד ריילים שמפחידים אותי מאוד.

עד עכשיו היית כבר פעמיים בברצלונה, נכון? יש פעם שלישית?
כן, הייתי פעמיים, אחת בתחילת הקיץ ואחת לא מזמן, אבל בינתיים אין פעם שלישית. גם בגלל תקציב וגם בגלל שאני לא יודע מה קורה עם הצבא, אם אני מתגייס או לא. אם אני לא אתגייס אני בטוח חוסך כסף ועף לשם לעוד כמה פעמים.

גנבו לך את מצלמת הווידאו שם, נכון?
כן, איזה באסה זה היה – שלושה ימים לפני שטסתי בפעם השנייה קיבלתי מצלמה חדשה (וטובה).

בשלושת הימים הראשונים בברצלונה לא צילמתי כלום – פשוט נסענו (אני ותמוז) בשביל הכיף. ביום הרביעי החלטנו שצריך להתחיל לצלם, והיום הזה היה אחד הימים הטובים שלי – הצלחתי מלא דברים (שצולמו). בסוף היום סיימנו בסנטס (תחנת הרכבת).

תמוז שם את המצלמה ליד התיק, ופתאום בא איזה תמהוני והתחיל לקפוץ ולדבר אלינו בג'יבריש. בדיעבד הסתבר שזו פשוט הייתה שיטה להסחה, כשבינתיים חבר שלו החליק את המצלמה אליו. אחרי שהוא הלך שמנו לב שאין מצלמה. לא ממש חיפשנו אותה כי הבנו שאין מה להתעסק איתם, אבל גם אם הייתי מוצא את הגנב הייתי פשוט מבקש ממנו שרק יוציא את הקלטת ויביא לי אותה, חבל על הצילומים…….

מה אתה חושב על ברצלונה? היא השפיעה עליך?
בטח! בברצלונה ראיתי בפעם הראשונה מה זה סקייטבורד טוב ואמיתי. כל הסקייטרים הטובים שיש שם השפיעו עלי. אפילו שהייתי שם רק שבוע בכל פעם, זה שיפר אותי בטירוף, ובכלל זה עזר לי להסתכל על תרגילים קשים מזווית ראייה אחרת: אין קשה, הכל בראש. בארץ זה קשה לראות דברים כך, מפני שאפילו שיש פה רמה טובה, היא עדיין לא מספיק גבוהה כדי לדחוף אותך לנסות דברים קשים במיוחד על-ידי צפייה באנשים המבצעים אותם.

ונחזור לארץ, מי משפיע עליך פה בארץ, ובכלל בעולם?
בארץ משפיעים עלי קודם כל מוטי שטרנפלד ויוני קדם (ג'ונסון), בגלל הסטייל הטוב שלהם. משפיעות עלי הקומבינות של ערן (והמבין יבין), ו"הפייקי ביג ספין" של עומר. בעולם – ארטו סארי כמובן, פול רודריגז, ובעצם כל סקייטר קטן (בגודל), כי אני מזדהה איתו.

ומה אם פנצ'ו מולן (הסקייטר הגמד)?
הלו, עד כאן, אני לא עד כדי כך קטן!!

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

כתבות נוספות

סקייטפארק אופניים פתח תקווה כל הרמפה
מגזין אדרנלין

איפה נכנסת המיני ראמפ בכל הסיפור הזה? | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (26/07/2006) | פעם היו היה הפריסטייל, סלאלומים וכל מני דברים מטופשים (אבל כיפים), אח"כ הגיעו הבריכות והוורטים, אח"כ הגיע תור הסטריט והיום הכל מעורבב וכולם עושים מה שבא להם. אז איפה נכנסת המיני ראמפ בכל הסיפור הזה ?

המשך למאמר >>
מגזין אדרנלין

דני ויי ודה וון סונג זוכים בפרס "קטע הוידיאו הטוב ביותר" של TWS | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (14/06/2006) | זה לא סוד שסרטי הוידיאו שחברות סקייטבורד מוציאות כל שנה חשובים להן מאד.הם חשובים בגלל שהן מייצגים את הטים במלואו

המשך למאמר >>
מגזין אדרנלין

פה זה כי טוב? | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (13/05/2006) | ב-3 שנים האחרונות התחילו לזרום לישראל טיפין טיפין חבורות של סקייטרים, גולשים, צלמים ועורכי מגזינים מחו"ל כדי לראות ולטעום מה הולך פה בסצנה

המשך למאמר >>
מגזין אדרנלין

סשן של טים ZION ברעות | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (02/02/2006) | טים ZION החליט לבקר בעיר רעות ולחקור את קצת הספוטים ביישוב. לא על כל סשן סקייטבורד אני יושב וכותב פה, אבל בסשן הספציפי הזה היה בו משהו מיוחד

המשך למאמר >>

האם הביקורת עזרה לך?

לדירוג לחץ על הכוכב

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר מדרגים 0

בינתיים אין מדרגים, בואו להיות הראשונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *