חייה מהר, תמות צעיר, אף פעם לא תישכח? | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (17/03/2007)

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

תודה ענקית למגזין אדרנלין שנתנו אישור לפרסם את הכתבה.

מותו בטרם עת של שיין קרוס השאיר אותי עם הרבה מחשבות על אורח החיים המטורף שאליו נכנסים מחליקים וגולשים צעירים שהופכים למקצוענים. המעבר למקצוענות נותן לך זריקת אגו מטורפת, הכסף נמצא בהישג יד ואתה חי את החלום, מה רע? אין ספק שאת אותו משבר עוברים גם ספורטאים בענפי ספורט אחרים, אבל בענפי האקסטרים שבהם החוק היחיד הוא שאין חוקים הדרך למטה יכולה להיות מהירה במיוחד.

לא חסרות דוגמאות לספורטאי אקסטרים מבטיחים שהרסו את עצמם או היו קרובים לכך עקב אימוץ אורח חיים פרוע במיוחד. שיין קרוס היה עוד אחד בשרשרת של טרגדיות שענפי האקסטרים כבר מכירים ממזמן. בשנים האחרונות, בהן המעמד של ספורטאי אקסטרים עולה והם הופכים להיות כוכבי נוער לכל דבר, הלחץ והפיתויים גדולים בהרבה.

מותו של שיין קרוס גרם לי להרהר על כל מיני סקייטרים שהיו “הטופ” לפני 10 שנים וניסיתי למצוא מה עלה בגורלם. אחד מהסקייטרים שישר עלה בראשי היה פט בראנן, סקייטר שנסע בשביל חברת פאוול פרלטה בימים שעוד הייתה חברת גדולה ומוכרת (סביבות 1993).

 

Brennen

Pat Brennen R.I.P

פאט בראנן היה מחלוצי סקייטבורד הסטרייט המודרני עוד הרבה לפני השמות המוכרים של היום, הוא נראה כמו סקייטר אמריקאי ממוצע: חיוור, רזה, תמיד לבש כובע אבל המקוריות שלו והכישרון שלו היו נדירים, אם אתם רוצים להשוות אותו למישהו בימנו אז זה ל פיג’יי לאד אבל לבראנן היה סטייל עוד יותר מיוחד ומקורי.

בראנן היה שילוב של תרגילים טכניים נדירים עם שליטה במניואלים, קרבים והיה מהראשונים שהכניסו את הסוויץ’ לכל ראן. תרגילים כמו “פליפ לייט שאב איט” שנראו לנו דמיוניים בזמנו (וגם היום לא קלים), היו עפים אצלו כמו כלום ו”פרונטסייד נוז סלייד” על לדג’ים היו רק חלק מהמנות שהגיש לנו בכל סרט שיצא.

התקופה שבה בראנן הבריק הייתה תקופת השפל של הסקייטבורד, הוא לא זכה לראות את הגאוניות שלו מתורגמת לתהילת עולם ולדולרים ואחרי זמן מה התחיל להחליק פחות, למרות הוא תמיד היה שם.

אני לא זוכר מתי אבל פתאום הוא נעלם מהתודעה בלי יותר מידי יחסי ציבור, אינטרנט לא היה ממש בתנופה והספורט היה בשפל כזה שגם זה לא ממש עניין אף אחד איפה פאט בראנן נמצא.
לפני כמה ימים ערכתי חיפוש לשמו במנועי חיפוש שונים הדבר היחיד שהצלחתי לדלות היה הודעה באיזה פורום מסקייטר שהכיר אותו וטען שבזמן שהסקייטבורד גווע בראנן מצא נחמה במרוצי מכוניות לא חוקיים והרמת משקולות (חתיכת שינוי), השמועות הוא המשיך וסיפר, היו שבראנן נהרג בתחרות מכוניות לפני כעשור. המשך החיפוש לא העלה אתר רשמי לזכרו, או אפילו איזו הודעה של נותני החסות שלו באותה תקופה, למרות שככל שהעמקתי בחיפוש קיבלתי יותר ויותר מידע על כך שהסיפור אכן אמיתי.

ההבדלים בין מותו של קרוס לשל בראנן גדולים, אבל גם יש הרבה דימיון, שניהם ספורטאי אקסטרים צעירים שחיפשו עוד פורקן וריגושים, אבל בעוד שמו של קרוס הצעיר והלא מוכר יחסית מגיע לכל העולם תוך שעות,שמו של בראנן,ללא ספק סקייטר מיוחד שהשאיר חותם,נישאר חבוי בספרי ההיסטוריה.ולמרות הכל, אין ספק שעולם הסקייטבורד השתנה, אבל הסקייטרים כנראה שלא.

שיין קרוס נוח על משכבך בשלום, פאט בראנן, (אמנם באיחור רב) שכב על משכבך שלום ותודה על השנים שתרמת לסקייטבורד מכישרונך.

 

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

האם הביקורת עזרה לך?

לדירוג לחץ על הכוכב

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר מדרגים 0

בינתיים אין מדרגים, בואו להיות הראשונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *