סקייטבורד OLD SCHOOL ו-NEW SCHOOL

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | טוני הוק (02/02/2003)

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

ענף הסקייטבורד נמצא במרוץ התפתחות מטורף בארבעים שנות קיומו, כשהמבט הוא רק קדימה. האמת היא שבשנים האחרונות התחילו להבין שיש גם על מה להסתכל אחורה. ילדים שמתחילים לנסוע היום אינם מודעים לעבר של הסקייטבורד. הם חושבים שפליפים ואולים הם ההתחלה של סקייטבורד, אבל זה כמובן לא נכון…

הסקייטבורד הוא הענף הטכני ביותר שיש. העובדה שהקרש אינו מחובר לרגליים מאפשרת לרוכב לבצע המון תרגילים. תוסיפו לזה החלקות על מעקות, קפיצת מדרגות, ותקבלו אינסוף אפשרויות לתרגילים.

כמו כל דבר בהיסטוריה של האנושות, הסקטבורד התחיל מהמים, כאשר הגולשים עלו ליבשה והחלו לגלוש על גלשן יבשה, או כפי שהם קראו לזה SIDEWALK SURFING. אך מהר מאוד הם השתעממו, וכך התחילה ההיסטוריה של תרגילי הסקייטבורד, שהייתה מלווה באופנות שונות, שיפורים טכנולוגיים ותפיסות שונות של הספורט עצמו.

סקייטבורד בשנות ה-60

ההיסטוריה של הסקייטבורד מחזירה אותנו לשנות ה- 60, למרות שאי אפשר לומר בדיוק מתי ואיפה הסקייטבורד הומצא. לרוב מיוחסת הופעתו הראשונה לאזור סנטה ברברה בקליפורניה. שם החלו גולשים צעירים לגלוש על סקייטבורדים קטנים מעץ עם גלגלי חימר קשים. רוב התרגילים היו למעשה תנועות של גלישה שפשוט הועברו לבטון. אין ספק שזה היה שעמום גדול.

תחרויות שנערכו באותה עת (הראשונה הייתה ב- 1963 בהרמוסה, קליפורניה) כללו בעיקר תחרויות סלאלום ומהירות. הפריסטייל רק החל אז להתפתח. הסקטבורד נחשב בזמנו לחידוש אדיר וצבר תאוצה ופופולריות, אך בערך בסוף שנות ה- 70, בגלל פגיעות של אנשים וחוסר פיתוח טכנולוגי מצד התעשייה, הספורט החל לדעוך.

סקייטבורד אולדסקול ניוסקול

אורי סגל באחד מתרגילי ה Old School בשער העיר הרצליה (צילום: שי גיטרמן)

סקייטבורד בשנות ה-70

למרות שאלו היו שנים קשות לסקייטבורד מבחינת פופולריות, מבחינת תרגילים החלה התפתחות אדירה. חבורת "דוג טאון" בראשות טוני אלווה החלה להציג סגנון נסיעה אגרסיבי ומהיר, ותרבות פאנק כמו שאנחנו מכירים היום.

הגלישה בפולים הפכה מאוד פופולרית והחלו להופיע תרגילים כגון סליידים, גריינדים, רוקנרולים ו-BONELESS . הפריסטייל גם הוא החל להתפתח, בעיקר בכיוון של WHEELIE ,END TO OVER , MOONWALK, עמידות ידיים ושאר תרגילי פלאט. יש להדגיש כי באותה העת התרגילים לא היו מבוססי "אולי" כמו היום, אלא יותר בכיוון של PRESSURE FLIP, כלומר היפוך הסקייט נעשה על-ידי לחיצה, ולא על-ידי קפיצה ומשיכה או על-ידי CATCH, כפי שאנחנו מכירים היום. מי שהמציא את הפליפ בצורה הזו נקרא קורט לינדגרן, והוא היה כמובן רוכב פריסטייל. את התרגיל הוא המציא בשנות ה- 70. היום קוראים לתרגיל בטעות KICKFLIP, והאמת היא שלכל פליפ אפשר לקרוא גם KICKFLIP.

Skateboard Kings (1978) Full Documentary

ב- 1978 המציא אלאן "אולי" גלפנד את האולי, או כפי שעוד מכוּנה – NO HAND ARIAL. הוא ביצע תרגיל זה בעיקר בפולים. עולם הסקייט זועזע עם ההמצאה החדשה ששינתה את פניו לנצח.

יש לציין כי באותה תקופה נסיעה בסגנון סטריט הייתה מועטה, ודווקא גלישה ברמפות וורט תפסה תאוצה אדירה. בגלל המורכבות של נסיעה על וורט התחילה התעשייה לחפש דרכים לשיפור הסקייטבורד. כך החל המעבר מגלגלי גומי פוליאוריטן – חומר חזק יותר שהביא לשיפור המהירות והיציבות של הסקייטבורד, וכמו כן הקרשים החלו להיות רחבים יותר.

סקייטבורד בשנות ה-80

אחרי המצאת האולי נפתח למעשה צוהר חדש לחלוטין לספורט. האולי הביא אנשים לנסות תרגילים ברמה אחרת. האולי תורגם לרמפות הג'אמפ וגרם אז להתפתחות מואצת של סגנון הסטריט, שהיום הוא הפופולרי ביותר (יש שמייחסים את המרת האולי מרמפה לסטריט לרודני מולן, אבל אני אינני משוכנע בכך). הסקייטרים שנתנו את הפוש הגדול ביותר לסטריט היו דואין פיטרס, מארק גונזלס, סטיב קאבלרו, טומי גררו ונטאס קאופס, שהחלו להחליק על מעקות, לקפוץ מדרגות ועוד..

ה"בונס בריגד" של חברת פאול פרלטה והסרט שהם הוציאו, הרימו את ענף הסטריט רמה למעלה, למרות שנסיעה ברמפות וורט עדיין שלטה בגדול. באותה תקופה התרגילים הפופולריים היו קפיצות שונות מג'אמפים, הכוללות גראבים, והחלקה על מעקות.

התפתחות של תרגילים כגון פליפים היתה אז נדירה בקרב הסקייטרים של הסטריט, ובוודאי אצל הסקייטרים של ה-וורט. אחד מהתרגילים שכן תפס תאוצה בסוף שנות ה- 80 היה ה- NO COMPLY. RAY BARBEE היה מחלוצי התרגיל, והקטע שלו בסרט PUBLIC DOMAIN הציג שימוש רב בטכניקה זו. התרגיל נקרא גם NO HANDED BONELESS, שכן הוא שומר על אותו עיקרון של ה-BONELESS, שהוא קפיצה על ידי דחיפה של הרגל מהקרקע, דבר המנוגד לכל התרגילים מבוססי האולי של היום שבהם שתי הרגליים באוויר בעת ביצוע התרגיל.

הפריסטייל היה אז סגנון נפרד שכלל תרגילים טכניים מאוד של סיבוב והיפוך הסקייט, אך הקשר בינו לבין נסיעת הסטריט לא היה קיים, והיו תחרויות שונות לכל סגנון. למעשה, הקרשים לפריסטייל נראו שונים מאחרים, ודמו יותר לקרשים שאתם מכירים היום (שתי עליות וצורה מלבנית). לקראת סוף שנות ה- 80 האולי החל להיעשות גם בפלאט והתפתחות הסטריט קיבלה תאוצה.

דוגמה טובה לניתוק של הפריסטייל והסטריט זה מזה היא ה- 360NOLLIE שנעשה על ידי פריסטיילרים לפי שנים רבות, ונקרא אז HELIPOP או GAZELLE SHOVE-IT. התרגיל הומצא אז על ידי רודני מולן. שנים אחרי זה, בסרט הראשון של B PLAN, אותו רודני מולן שכלל את התרגיל שהמציא, בכך שהוסיף לו פופ קטלני על ידי שימוש בטכניקת ה OLLIE, ולמעשה הפך אותו ל- NOLLIE 360 המוכר של היום.

סקייטבורד בשנות ה-90

שנות ה-90 כוללות כמה שינויים חשובים: הסקייטבורד נעשה צר יותר והחל לקבל את העלייה ב- NOSE. למרות מה שחושבים, מטרת שינוי זה לא הייתה שיפור היכולת לנסוע SWITCH, שלמעשה לא הייתה פופולרית בתחילת שנות ה- 90, אלא הייתה יצירת נקודת תפיסה נוספת לרגל הקדמית בעת האולי.

חידוש זה כבר הביא לשיפור האולי של הסקייטרים בצורה משמעותית. אמצע שנות ה- 90 הביאו איתן התפתחות אדירה של סקייטבורד: רודני מולן וסטיב רוקו הקימו את WORLD INDUSTRIES, שם גם הביאו לפיתוח הקרשים שאנחנו מכירים היום, שהם הכלאה של קרשי הפריסטייל עם קרשי סטריט, כלומר – ארוכים עם CONCAVE חזק כמו של הסטריט, אבל עם NOSE ו TAIL מוגבהים וסימטריים כפי שהיה נהוג בפריסטייל.

כמו כן תעשיית הצירים התפתחה מאוד עם בנייה של צירים קלים יותר וחזקים יותר, דבר שמפחית משמעותית את משקל הסקייטבורדים, ומאפשר לסקייטרים לבצע תרגילים ביתר קלות. סגנונות הפריסטייל והסטריט התערבבו שוב הודות לרודני מולן, וגרמו לסגנון הסטריט להפוך למפלצת: הוא מתאפיין היום מצד אחד ברמה טכנית ושליטה על תרגילים שונים, ומצד שני במהירות וקפיצת מדרגות, מעקות וגאפים, כפי שהיה נהוג בסטריט.

השינוי הזה גרם להתפתחות מאסיבית של תרגילים, שלמעשה לא פסקה עד לפני שנים מעטות.

השולטים באותה תקופה היו מט הנסלי וחברת HSTREET, שכללה גם סקייטרים גדולים כגון RON ALLEN, וראוי גם לציין אנשים כמו BRIAN LOTTI , PAT BRENEN ,RAY BARBEE ו עוד.

תרגילים הומצאו ושונו כל הזמן ומעטים עמדו בקצב. חלק מהתרגילים שהיו אז כללו את ה- IMPASSIBOLE , FLIP PRESSURE , HALF FLIP , LATE SHOVE IT , BACK FOOT FLIP, ובעיקר שילובים ביניהם, לדוגמה: PREESURE LATE SHOVE IT, שזה ביצוע של PRESSURE וכאשר הסקייטבורד עוד באוויר נותנים את המכה לסיבוב נוסף של ה- LATE SHOVE IT.

האמת שזו הייתה תקופה טכנית לחלוטין, ואם זה לא הספיק הרי שבשנים 93-94 החל הדבר החדש: נסיעה ב-SWITCH, כלומר – קחו את כל מה שעשיתם עד היום ותהפכו את רגליים. השולטים באותה תקופה היו כמובן חבורת PLANB, אך החלוץ האמיתי בתחום ה SWITCH היה SALMAN AGAH מ- REAL, שהביא את ה- SWITCH לרמה מפתיעה. עוד שמות חמים באותה תקופה היו RICK HOWARD, SEAN SHEFFY, MIKE CARROLL והאמת שהיו עוד המון…

שימו לב שמדובר בכ- 6 – 7 שנים של התפתחות תרגילים מדהימה. באותה עת תרגילים שלמדת שנה לפני כן כבר היו ישנים, והיית צריך לרענן את הכל, ולהתחיל מהתחלה עם התרגילים החדשים שצצו. אני חייב לציין שזו הייתה עבודה קשה – כל פעם שמגיע סרט מחו"ל לשבת ולהבין מה הם עושים שם…

התפתחותו המואצת של הסטריט גרמה מצד אחד לקידום הספורט בקרב אלפי אנשים שלא היה להם סקייטפארק ליד הבית, ומצד שני כמעט גרמה להריגת נסיעת הוורט. מגזינים באותה עת ניסחו כותרות כגון "IS VERT DYING", ועוד.

אולם למרות זאת, הוורט המשיך לחיות והוסיף להתפתח לא מעט בזכות טוני הוק, שהצליח לקחת את תרגילי הסטריט הטכניים ולהחדירם חזרה לתחום הוורט, וכך אפשר היה לראות סקייטרים של וורט עושים היל פליפים ופליפים כמו בסטריט. הוסיפו ושכללו את הדבר סקייטרים כגון מייק קרם, דני ווי וקולין מקיי, שלקחו גם את מגוון תרגילי ה-קרבים והעבירו אותם לקופינג של רמפות הוורט. כיום, בוב ברקוויסט בהחלט מוביל בתחום של תרגילים טכניים ברמפות הוורט.

ומה הלאה?

בערך מ- 1996 תפס הסקייטבורד כיוון חדש, שבו המטרה היא כבר לא הרבה טריקים, אלא לעשות אותם גבוה יותר, ארוך יותר, ועם הרבה הרבה החלקות על מעקות. עולם הסקייט אימץ קו חדש, כאשר המטרה היא שליטה.

היום נוסעים מהר יותר והנחיתות יותר מלוטשות. מי שזוכר את FRANKIE HILL קופץ שתיים-עשרה מדרגות ונוחת בצורה מזוויעה, יקבל היום את JOSH KALIS עושה את אותו תרגיל מעל GAP ענק ונוחת מושלם ובאדישות, כאילו הוא עלה מדרכה באולי. היום לא תמצאו מישהו שמנסה את הכל – כל אחד תופס לו כמה תרגילים שהוא אוהב ומגיע בהם לשליטה מוחלטת. ומה זו שליטה מוחלטת? לעשות פלאט במהירות, לקפוץ מדרגות וגאפים, והדובדבן שבקצפת – להביא את התרגיל לגריינד או סלייד על קרב או מעקה.

התרגילים הישנים לא נשכחו והם בוודאי יחזרו בזמן זה או אחר, בשיטה זו או אחרת, אז כדאי לכם להסתכל טוב על התמונות שצילמנו ולקלוט, כי מחר אולי תצטרכו ללמוד אותם מחדש.

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

כתבות נוספות

סקייטפארק אופניים פתח תקווה כל הרמפה
מגזין אדרנלין

איפה נכנסת המיני ראמפ בכל הסיפור הזה? | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (26/07/2006) | פעם היו היה הפריסטייל, סלאלומים וכל מני דברים מטופשים (אבל כיפים), אח"כ הגיעו הבריכות והוורטים, אח"כ הגיע תור הסטריט והיום הכל מעורבב וכולם עושים מה שבא להם. אז איפה נכנסת המיני ראמפ בכל הסיפור הזה ?

המשך למאמר >>
מגזין אדרנלין

דני ויי ודה וון סונג זוכים בפרס "קטע הוידיאו הטוב ביותר" של TWS | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (14/06/2006) | זה לא סוד שסרטי הוידיאו שחברות סקייטבורד מוציאות כל שנה חשובים להן מאד.הם חשובים בגלל שהן מייצגים את הטים במלואו

המשך למאמר >>
מגזין אדרנלין

פה זה כי טוב? | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (13/05/2006) | ב-3 שנים האחרונות התחילו לזרום לישראל טיפין טיפין חבורות של סקייטרים, גולשים, צלמים ועורכי מגזינים מחו"ל כדי לראות ולטעום מה הולך פה בסצנה

המשך למאמר >>
מגזין אדרנלין

סשן של טים ZION ברעות | אדרנלין (2006)

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (02/02/2006) | טים ZION החליט לבקר בעיר רעות ולחקור את קצת הספוטים ביישוב. לא על כל סשן סקייטבורד אני יושב וכותב פה, אבל בסשן הספציפי הזה היה בו משהו מיוחד

המשך למאמר >>

האם הביקורת עזרה לך?

לדירוג לחץ על הכוכב

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר מדרגים 0

בינתיים אין מדרגים, בואו להיות הראשונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *