עידן אברהם RESPECT !

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (29/12/2004)

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

תודה ענקית למגזין אדרנלין שנתנו אישור לפרסם את הכתבה.

תודה רבה לעידן "עזיז" אברהם על אישור השימוש בתמונות.

עידן אברהם או מר עזיז בשבילכם הוא ללא ספק מהסקייטרים הבולטים של הדור החדש. סטייל חלק, טריקים מקוריים ובקסייד "אולי" הכי טוב בארץ הם חלק מהתפריט של הראסטאפאריי הזה, שכאשר הוא לא שוחט תרגילים עם הסקייט הוא שומע ראגיי ומחייך לעולם, עם עזיז אין רגע משעמם.

הרבה אנשים לא יודעים מה השם האמיתי שלך, פעם האחרונה שהתקשרתי אליך הביתה לקח לי כמה דקות להזכר איך קוראים לך באמת , מאיפה לעזאזל השם עזיז ?

השם הגדול הוא – עידן אברהם. השם עזיז כל-כך נפוץ כבר שאני מבולבל מה באמת הסיפור האמיתי. זכור לי משהו מכיתה ו'-ז', תקופת ילדות הרולר, אח שלי היה בצבא והוא היה חזר הביתה פעם אחת עם נפצים. אני השאלתי ממנו איזה חזיז (=עזיז) ויצאתי לסשן.

לא זכור לי איפה הוא התפוצץ בדיוק ועל מי בדיוק, אבל נראה לי שזה המקור פחות או יותר.

בקסייד אולי של עזיז

(צילום: שי גיטרמן)

אתה לא אוהב את כל הקטע הזה שנקרא "ראיון" , נכון ?
כן, אני מרגיש כאילו אני בבחינת בגרות על החיים שלי.

למה ? אתה מפחד, מתבייש או שפשוט בקטע של "תעזבו אותי בשקט ותנו לנסוע על סקייט" ?
דבר יפה ראסטה, זה נראה לי יותר קשור לביישנות, אני לא נראה ככה אבל אני מאוד ביישן.

אל תתבייש, כולנו רוצים לדעת את כל הפרטים המלוכלכים על החיים שלך……

תן קצת פרטים טכניים על עצמיך, בן כמה אתה? מאיפה? כמה זמן נוסע? על איזה ABEC אתה נוסע ?(….סתם, סתם!)
אני בן 246 חודש (20 שנה + 6 חודש) נכון ליום זה, מהרצליה אבל נמצא הרבה ברמה"ש.
אני גר בשכונת שביב (יד התשעה), פאנאן לגור פה, שקט פה יחסית לשנים קודמות וכולם מכרים וחברים טובים.

אני מסתכל עלייך ומנסה לנחש מה המקור שלך, לי זה נראה כמו עירבוב של תימני, סודני וקצת בוכרי….. צדקתי?
טעות בידיך, אני מאוד גאה במוצא שלי. אבל מה? שאני אגיד לכולם שאני תימני מכל הצדדים? – כן !
סבא וסבתא, אמא ואבא, כולם תימנים בדם.

אז אתה לועס גת ?
לעסתי פעם וזה היה מאוד טוב, זה מרגיע מאוד.

שמעתי (ממך) שאמא שלך גאה בך על התמונה של הבקסייד פליפ מהגיליון האחרון , היא גאה בך בכל מה שקשור לסקייטבורד ?
כשהייתי צעיר יותר הם לא תמכו. הם הרי באו ממציאות שונה לגמרי ולא גדלו לחיים פתוחים וקלים כמו שיש היום. אבל היום הם תומכים ב 100%.

תחזור אחורה, ותנסה להיזכר בסיבה העיקרית שבגללה התחלת לנסוע ?
הסיבה העיקרית היא חבר של ברק, אח שלי, חי כנר שמו, הוא נתן לי סקייט ויותר מאוחר שבר לי שניים.

איפה זה היה ?
מתחת לבית שלי, פעם בניתי שם מיני ראמפ סטייל משהו לפנים.

אחד מסימני ההיכר שלך הוא הבק-סייד אולי האדיר שלך שאותו אתה נותן מכל מקום, איזה עוד תרגילים נמצאים ברשימת המועדפים שלך ?
נולי 360 פליפ לנוז גריינד 360 פליפ החוצה…..או שלא …..סתם נולי פרונט סייד טריקס באים לי יחסית בטבעי.

ניסית פעם את מזלך בחו"ל ?
זה לא עניין של מזל, זה לטוס ולהנות. הייתי לא מזמן בברצלונה והיה ממש כיף, מן הסתם חו"ל זה תמיד טוב, ראינו ספוטים וסקייטרים מוכרים, אנשים טובים ואנשים רעים, כן ירבו טיולים כאלו.

מה עם תחרויות ?
תחרויות לא מעניינות אותי. תחרות זה להלחם בגוף שלך , בחברים שלך ובסקייט רק בשביל כסף וכבוד = באבילון.

אבל אתה מתחרה בארץ..
כן, זה יותר בשביל החסות.

מה עניין עם המרפקים שלך ? הם התפרקו לחתיכות בשנה האחרונה , ספר מה קרה.
שברתי את שני המרפקים שלי בזמן האחרון. השבירה הראשונה הייתה ביד ימין, בקטנה יחסית, הייתי בגבס שבועיים ולא היה כאב רציני. השבירה השניייה היתה מרפק שמאל, ניסיתי טייל-סלייד מרייל של 8 מדרגות (במכבי, רמת השרון), כנראה היה חסר לי סידן בגוף או משהו פולני כזה, נפלתי והמרפק נשבר על הרצפה. זה היה כואב כמו שאתה לא מאמין – בקטע מטורף. הייתי 3 שעות עם מרפק בחוץ עד לבית חולים.

אז הפסקת עם ריילים בינתיים ?
כן , בינתיים אני לא עושה ריילים יותר, אני אוהב את החיים ולא מתאבד על החיים, אני כרגע עובד יותר על קטע טכני ועל פשוט לאהוב סקייטבורד.

אתה חזק בענייני הראסטה , מה הקטע שלך, לעזאזל ? זה סתם בשביל הכיף או שיש משהו מאחורי זה ?
ראסטה זה באופי, בחשיבה ובנשמה. ראסטה זה אדם עדין ושמח. זו מין שלמות של החיים בשבילי. זה לא משנה אם יש לך כסף מפה ועד הרצליה פיתוח. שמחת חיים היא הכי חשובה אצלי.

ואם כבר מדברים על רסטה אני ממשיך ישר לרגאיי, אתה מקבל מהמוזיקה את המוזה לנסוע? או בא אני אשאל את זה אחרת, מה נותן לך הכי הרבה מוזה לצאת ולקרוע לאיזה סט מדרגות את הצורה ??
רגאיי היא מוסיקה מדבקת מאוד עם הרבה השראה, מוזה ושמחה וכן רגאיי וסקייט בשבילי זה מין סוג של שלמות בחיים. כל תעשיית הסקייט בארץ ובעולם בכלל נותנת לי מוזה לנסוע, אבל מה שנותן לי הכי הרבה השראה זה להזכר בסשן הטוב האחרון.

תנסה להזכר באיזה סשן הכי נהנת בזמן האחרון ?
וואו, אין אחד, היו כל-כך הרבה.
דווקא אתמול חזרתי מדמו רד-בול בירושלים, זה היה הדמו שהכי נהנתי ממנו, ישנו בירושלים והיינו ירושלמים לשלושה ימים. באחד הלילות נסענו מירושלים למסיבה לתל-אביב ב2:00 בלילה ואז חזרנו לירושלים לדמו. היו צחוקים, אומרו שחט, אודי שחט, ויקטור שחט, אקינו שחט, ג'ונסון, שחט – כולם שחטו, הירושלים היו כלים.
סשן שהכי נהנתי היה שאני, ויקטור ודבו היינו אצל וויקטור, ראינו את הסרט Baker bootleg, הקטע של סקוט קיין, ששחט שם בצורה מדהימה, נתן לי מוזה מטורפת, אז נסענו לסקייטפארק ברעננה והיו שחיטות.
עוד אחד היה ב2:00 בלילה ברחבה בכפר סבא, אני, דבו, תמוז ופלביץ'…. היה טוב.

מה אתה מחשיב כתרגיל הכי קשה שעשית ?

  • על קרבים : 5-0 פליפ החוצה
    בק סייד אולי ענק מעל 2 לדג'ים ודרופ ליד הבית שלי (בתמונה).
  • בסקייטפארק: נולי פרונט-סייד היל פליפ 360 בפירמידה.
  • ריילים: אני כבר לא עושה ריילים בגלל הפציעה, אבל בתקופה, פרונטבייד בורד סלייד בבת-ים.
  • ובמנואלים: המקום הכי מושלם לנסוע מנואל בשבילי הוא ככר אוסישקין ברמת השרון ("הככר"), זה הבית שלי וכולם מוזמנים לארוחת צהריים.
עזיז בפרונסייד בורדסלייד

אז אתה בעיקר סטריט סקייטר ?
כן, אני מחשיב את עצמי כסטריט סקייטר , אבל אני אוהב לנסוע בפארקים. אני נוסע הרבה בסקייטפארק ברעננה שזה ליד הבית שלי.

במשפט אחד, מה זה סקייט בשבילך ?
סקייט פותח לך את החשיבה לחיים.

מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי ?
אני מאוד אוהב נשים יפות ומאוד אוהב את הים. יום אחד אני עוד אחזור לגלוש מחדש. אני מתחבר מאוד למוזיקה, לצחוקים אם החברים ולמשפחה האוהבת שלי.

אתה מתכוון להשאר בארץ לטווח הרחוק ?
בטח, אני מאוד קשור לארץ הזו ציון ראסטה

זה קשור לראסטה ?
גם, הכל קשור להכל, לסקייטבורד לחיים, לחברים (והוא מתחיל לשיר)  "כאןןןן נולדתי , כאןןן נולדו לי ילדיי…."
שתוק !!
דבר יפה!

ספר על הספונסרים שלך ?
מאז ומתמיד הייתי עם לייט-וויב (רפרסנט), אני מציג את לייט ווייב בכבוד וגם אני חבר במועדון של רובי.

תודות:
רספקט לאמא, לאבא ולסבתא, ברק, סיוון והדס אחיותי,  והחברים מהשכונה, ארז לוי, חיים ארמה, נועעם, קרין מויאל, פז שביט, עוז.
לרובי עדי, לייטוויב, לארז ולעידו, ליוני–לייט, בועז, חבוס, יניב ואורי סגל, תמיר ורד בול, אלכס,גיא המקעקע,  רותם, מור, רועיסון אמריקנה, ג'ונסון התותח, אומרו, אטינגר, לוזיה, מוטי, אודי, יאנוש, רז, די.ג'יי מאש, מג'ה, פיצ'ון, נגלר, תמוז, דבו, יונתי, מיכל, וויקטור, שגב, מילינסקי, גילי הקבב, רועי לוין, שאלתי, מיכאל לוי – יא מן, עוז כץ, עומר גלברט, אמבר, רפי שיבי, מורן חסה, בני V והבנות הכי יפות: אסתר, תמר,פלביץ', גילי וסוף.
גילעד ה SOUL , יוסי נעמן, לדודי ולכיכר.
גל שבמזרח, אביב רצין, לכם אדרנלין לליאור, טלילה,גל, אמיר ברוכין, טל, גיל, אורי רסטה, דודו מב"ש, דורון פסח, דויד נעמן, קול, רום, אלון, כל הסקייטרים באילת ולראסטות: גיל ראסטה, אייל ונתי ראסטה באסטה. מזל טוב לשי ראסטה על בנו דמיאן, משפחת נוני, דורון ראסטפראיי, איירי מאן, אח שלי רועי ראובני (רועיסון), ליאור מהקיוסק מתוק ובכבודו ובעצמו הסקייט – פול רספקט לך הסקייטבורד.

בונ'ה , התודות יותר ארוך מכל הראיון…
מה לעשות , רספקט לכולם !

ומשפט חכמה אחרון:
Not all that glitter is gold , יעני, לא כל הנוצץ הוא זהב !
JAH LOVE !!!!

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

האם הביקורת עזרה לך?

לדירוג לחץ על הכוכב

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר מדרגים 0

בינתיים אין מדרגים, בואו להיות הראשונים

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *