תחרותיות יתר בסקייטבורד

מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (14/01/2006)

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

תודה ענקית למגזין אדרנלין שנתנו אישור לפרסם את הכתבה.

אחת הבעיות, ככה אומרים, בעולם של ימינו היא תחרותיות יתר. המילה תחרותיות משויכת הרבה פעמים לתכונה שלילית אצל בן-אדם, אז מה כל-כך טוב בתחרויות אם ככה?

ענף הסקייטבורד (והספורט האתגרי בכלל) מאופיין כאינדיווידואלי, עצמאי, מרדני ולא תחרותי בכלל, הוא בעצם לא מאופיין כספורט בכלל, אלא כדרך חיים לכל דבר. בכל ענף ספורט רגיל הספורטאים מקבלים את הכבוד והחשיפה שלהם בעיקר בתחרויות, לעומת זאת בסקייטבורד החשיפה האמיתית של הסקייטרים היא במגזינים וסרטים, כל תולעת מגזינים יודעת מי עשה מה על איזה רייל, אבל פחות יודעים מי זכה מה ובאיזה תחרות, זה פחות מעניין אותנו.

אז איך זה שבמשך השנה מתקיימות אין סוף תחרויות בכל העולם ובארץ למרות האופי השונה כל-כך, ולא חסר סקייטרים שישתתפו בהן, יש לזה כמה סיבות הגיוניות:

תחריות סקייט בפול

כסף

המנצחים בתחרות מקבלים סכומי כסף שיכולים לגרום להם לזנוח את העקרונות שלהם עד אחרי שיפדה הצ'ק.

תעשיית הסקייטבורד

ארגון תחרות היא דרך לא רעה לחברה לקבל חשיפה, אם מדובר בחברת סקייטבורד שמעונינת לפרסם לקהל שלה, או אם מדובר בחברה שלא קשורה בכלל לענף (חברות משקאות ואוכל למשל) שרוצות לעלות על הגל של ה"אקסטרים".

בדרך כלל התחרויות שמאורגנות ע"י חברות סקייטבורד מוערכות הרבה יותר אצל הסקייטרים עצמם, אבל מצד שני התחרויות הגדולות יותר יש בהם פרסים גדולים יותר וכאן עוד פעם בא עניין הזנחת העקרונות.

אימון

בעיקר כשמדובר בתחרויות מקומיות קטנות, לקראת התחרות כל הסקייטרים באים לסקייטפארק להתאמן לקראת התחרות והדבר נותן מוטיבציה לבוא יום יום ולהשקיע כמה שיותר, דבר שגורם בעקיפין לשיפור הרמה.

יאללה מסיבה

הרבה סקייטרים אוהבים להגיע לתחרויות כי זה נותן להם תירוץ לנסוע למקומות שונים ומשונים ולפגוש שם את כל החברים שלהם. אחרי כל יום תחרות הבירה זורמת כמו מים וזו הסיבה האמיתית בעצם שכולם הגיעו לשם – כדי לחגוג.

אז נראה שבעצם כולם מרוויחים מתחרויות, גם הסקייטרים וגם העסקנים, אז איפה הקאצ'? הקאצ' נמצא בתחרויות שרק צד אחד מרוויח מהם, צד זה הוא בד"כ החברות שלא קשורות לספורט ומארגנות תחרויות ראווה ענקיות שכשמן כן הן – תחרויות ראווה, הן לא תורמות לספורט כלום חוץ מקצת פריים-טיים בטלוויזיה שבזמן הפריים טיים צופות בטלוויזיה בד"כ עקרות בית משועממות.

טוב, אני אולי קצת מגזים עם הגישה הזו כי רק בעולם אוטופי שלא צריך כסף כדי להתקיים אפשר להחזיק את הסקייטבורד כאנדרגראונד לגמרי ובעולם זה הסקייטרים לא יצטרכו ללכת לשטוף כלים כדי לממן את עצמם, אבל מה לעשות , אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי וכדי שהסקייטרים יוכלו לחיות ממה שהם עושים צריך שיזרום כסף במערכת ולפעמים צריך להתפשר כדי להשיג אותו – זה חוק החיים.

כמו בכל מקום גם פה הדעות מחולקות לבעד ונגד תחרויות מסוג שכזה, יש כאלה שמעדיפים להזריק לעצמם כספית מאשר להשתתף בתחרות שכזו, יש כאלה שמבינים את הצורך והולכים להשתתף כדי לרצות את הספונסרים שלהם ויש כאלה שפשוט רוצים לשים את היד על הפרסים שהם מאוד גבוהים בתחרויות כאלה.

בגלל כל הדעות השונות אין לי מה לנסות ולהביע עמדה לכאן או לכאן. לא באתי לנסות לשכנע אתכם שדעה אחת היא יותר נכונה מאשר אחרת, להפך באתי לבלבל אתכם עוד יותר……..

 

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב email
אימייל

האם הביקורת עזרה לך?

לדירוג לחץ על הכוכב

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר מדרגים 0

בינתיים אין מדרגים, בואו להיות הראשונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *