מיני ראמפ – אמנות אבודה?
מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (28/01/2006)
תודה ענקית למגזין אדרנלין שנתנו אישור לפרסם את הכתבה.
בשנת 1986-7 הסטריט החל את גדילתו, מה שהחל אצל חבורת ה BONES BRIDAGE של POWELL PERALTA הפך במרוצת השנים לסגנון ההחלקה הפופולרי בעולם כאשר הוא דוחק את ה”מלך” של אז, ה”וורט” ואת ה”קיסר הראשי” ה “פול” (בריכות) ללא יותר מאנקדוטות או סגנונות שאנשים מעריכים, אבל לא כמו סטריט.
מאז גם הסטריט עבר גילגולים שעכשיו זה לא הזמן לדבר עליהם אחרת תשבו מול המחשב כשלוש שעות. אולם את ההמשך כולנו יודעים, שנות ה-90 המוקדמות היו כולן בסימן סטריט, סטריט ועוד פעם סטריט וזה ממשיך כך עד היום…
אבל לא בדיוק, סדקים רבים מתחילים לכרסם בהגמוניית הסטריט, יותר נכון, הרבה סקייטרים מבינים שסקייטבורד זה הכל – סטריט, פולים, סקייטפארקים, מעקים, קרבים, פלאט וכו’ ומי שרוצה באמת להנות וגם לבלוט חייב לשלוט בהכל.
בועז אקינו מפציץ על המיני
(צילום: שי גיטרמן)
אבל מה כל זה קשור למיני ראמפ?
המיני ראמפס הם בעצם רמפות חצי צינור שההבדל הגדול ביניהן לרמפות ה”וורט” הוא הגודל, רמפת וורט “תקנית” (כמובן שאין תקן מחייב) היא בגובה 4.2 מטר.על מנת לנסוע וורט, סקייטר צריך להתאמן הרבה, הרבה מאד עד שהוא מבין את השיטת הקפצה, את העבודה מול הקופינג, ליפול נכון, נסיעה על טרנזישיין של 90 מעלות ועוד ועוד…
הוורט היא למעשה עולם אחר שדורש מהמחליק להיות טוטאלי לגביו, אין כמעט דוגמאות לסקייטר וורט שהיה מעולה גם בסטריט (כאשר הכוונה להחלקה ברחוב ולא לסקייטפארק) חוץ מאולי דני ויי וסטיב קאבלרו (לא לצחוק) שני סקייטרים שידועים בוורסטליות שלהם ממתקן למתקן, סקייטר נוסף הוא עומר חסן שאומנם שולט בוורט ובתחרויות פול וסטריט, אולם מעולם לא נראה מחליק ברחובות ארה”ב ונותן בקסייד טיילסלידים ביג ספין אאוט (או משהו בסגנון בכל מקרה).
אולם בנושא של המיני, דווקא הדוגמא הפוכה, רוב מחליקי המיני הטובים בעולם היו מחליקי סטריט מצוינים עם יכולות מוכחות בפארקים, ודווקא מחליקי הורט לא ממש הצליחו מצד אחד, או התעניינו מצד שני. ברשימת מחליקי המיני הטובים בכל הזמנים אפשר למקם את גרשון מוזלי, צ’ט תומאס, פאט דאפי, קארמה סטוצף, דה וון סונג ועוד רשימה של מחליקי סטריט שטחנו מעקים, מדרגות, קרבים ולדג’ים ועדיין היה להם את ה”טאץ'” להגיע לקיר של מיני ולהתעלל בו כמו שצריך.
למרות הפופולריות של המיני בקרב מחליקי הסטריט, לא היו הרבה תחרויות מיני בעולם נראה כאלו המיני ראמפ משמשות יותר כצעצוע לאימונים מאשר כדיספלינה שיש להשקיע בה.
תחרויות הסטריט תפסו את מירב תשומת הלב ואחריהן תחרויות הוורט, אולם בזמן האחרון אנחנו עדים ליותר תחרויות מקוריות שמתחילות להתבסס כגון תחרויות BOWL (פולים) של קוויקסילבר באירופה ותחרויות דומות בארה”ב וגם תחרויות מיני.
עכשיו תורכם
הרעיון של המיני פשוט וקל, למה לחכות שיפתח לך סקייטפארק ליד הבית עם וורט ענקית, קח (או תלווה) קרשים תן שבועיים עבודה עם חברים ובנה לך את מיני חלומותיך סקייטבורד במיטבו… גם עובדים וגם לומדים, רק אל תשכחו לשלוח לנו תמונות שלכם נותנים איזה סטיילפיש 540 פרונטסייד!
כתבות נוספות
האחים מלוף מרימים תחרות סקייטבורד (2008)
מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (11/05/2008) | האמת, זה בהתחלה באמת לא נשמע טוב, לא רק בגלל השם המוזר מלוף
מי אתה ראיין שקלר? (2007)
מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (18/04/2007) | אין ספק שלילד (16) יש את הקבלות, שכן הוא מגיל 11 מתחרה בתחרויות סקייטבורד כמקצוען ומנצח את הגדולים.
פאט דאפי נשבר על המגה ראמפ
מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (08/04/2007) | אחד מהסיפורים החמים היום בעולם הסקייטבורד הוא פציעתו של אחד מהסקייטרים הקשוחים שאי פעם נראו על האדמה!
מפיצי הסקייטבורד הגדולים בעולם מפסיקים לעבוד עם BLANKS
מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (26/03/2007) | עולם קרשי הסקייטבורד עולה מדרגה בניסיונות שלו ליצור סדר בנושא ייבוא, הפצה וייצור של קרשי הסקייטבורד.
חייה מהר, תמות צעיר, אף פעם לא תישכח? | אדרנלין (2006)
מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | ליאור צלרינג (17/03/2007) | מותו בטרם עת של שיין קרוס השאיר אותי עם הרבה מחשבות על אורח החיים המטורף שאליו נכנסים מחליקים וגולשים צעירים שהופכים למקצוענים.
איפה נכנסת המיני ראמפ בכל הסיפור הזה? | אדרנלין (2006)
מאמר זה פורסם לראשונה במגזין אדרנלין | שי גיטרמן (26/07/2006) | פעם היו היה הפריסטייל, סלאלומים וכל מני דברים מטופשים (אבל כיפים), אח”כ הגיעו הבריכות והוורטים, אח”כ הגיע תור הסטריט והיום הכל מעורבב וכולם עושים מה שבא להם. אז איפה נכנסת המיני ראמפ בכל הסיפור הזה ?
